מיקי משחזר:

 

"בחזרה הגנרלית לטקס עלו המעוטרים לבמה, ובמקרה שהוענק לאחר מותם  - עלו הורי/קרובי החייל.

כאשר קראו בשמו של יאיר, אמרתי לקצין השלישות/ראש הטכס שמי שיקבל בשם המשפחה זה אבא, ושהוא בכסא גלגלים ולכן שהרמטכ"ל ירד אליו וימסור לו באולם.

הינוקא היה די מבוהל ואמר לי שזה "לא יעבוד", ושנמצא מישהו אחר מהמשפחה שיעלה לבמה.

מכיון שראש אכ"א היה באולם שלחתי אותו אליו לקבל אישור.

כעבור רגע הוא חזר אלי, וכששאלתיו לסיכום האלוף, הוא אמר לי - "בשביל צבי – הרמטכ"ל ירד לכל מקום שידרש".

אבא ישב על כסאו במעבר קרוב לידי, וכפי שרואים בתמונה, הוא היה "בעולם אחר".

לאחר שהגיע תורי לעלות ולקבל את העיטור, חזרתי לשורה ובדרך נתתי לאבא את העיטור שלי – ואז הוא אמר לי – "טוב שעלית לבד ושמוטה לא היה צריך לרדת אלי פעמיים..."