יאיר (אירי) סווט
יאיר (אירי), בן רות וצבי, נולד ביום כ"א בסיון תשי"א (25.6.1951) בכפר מרדכי.
שנותיו הראשונות עברו בחווה חקלאית "דגנים" שעלתה על הקרקע באזור
קסטינה, בצפון הנגב. הוא למד בבית-הספר היסודי ע"ש אלחריזי בתל-ברוך.
בגיל ארבע-עשרה נסע יחד עם המשפחה לארצות הברית לצורכי ריפוי של צבי,
שהיה נכה מלחמת העולם (קטוע שתי רגלים). שם החל אירי את לימודיו בבית
ספר תיכון.
כאשר חזר לארץ התנדב לעבודה בענף המדגה בקיבוץ תל-יוסף. לאחר
מלחמת ששת הימים הצטרף לסיורי המדבר של חברת "נאות-הכיכר" שארגנו
טיולים בחבל ארץ חדש-ישן זה.
אירי גויס לצה"ל בגיוס מוקדם ב-9 בפברואר 1969 והוצב לחיל השריון. כאן מצא
את מקומו והלך מחיל אל חיל. הוא סיים בהצטיינות את מרבית הקורסים
הנהוגים בגייסות השריון: טירונות, קורס מקצועות צריח הטנק וקורס מפקדי
טנקים. מפקדיו, שעמדו עד מהרה על היכולות הגנוזות בו המליצו לשולחו לקורס
קצינים. הוא השלים קורס קצינים וקורס מפקדי פלוגות, בין קורס לקורס אף סיים
בהצלחה קורס צניחה.
כקצין שרת כמדריך בקורס קציני שריון ולאחר מכן עבר לחטיבה 7 ולימים מונה
לתפקיד מ"פ בגדוד שעסק בהכשרת צוותי טנקים לכלל מערך טנקי ה"צנטוריון".
הערכות מפקדיו עליו היו מלאות בדברי שבח: "קצין העומד יפה במצבים קשים ובקרב, מגלה אומץ לב ודבקות במטרה. מצליח מאוד בהנהגת חייליו ואהוב עליהם;" "קצין עם רצון עז, משתדל מאוד לבצע את המוטל עליו". "קצין בעל חוש אחריות מפותח וממלא את תפקידו על הצד הטוב ביותר, בעל יכולת שליטה ופיקוד טובים".
על שירותו בקווים הקדמיים הוענק ליאיר "אות השירות המבצעי".
במלחמת יום-הכיפורים לחם יאיר בראש פלוגתו בקרבות הבלימה ברמת-הגולן וביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973), בקרבות עמק הבכא, נפגע מפגיעה ישירה כאשר חש לעזרת אנשיו. לאחר נופלו הועלה לדרגת סרן. על אומץ לבו ולחימתו הנועזת הוענק לו "עיטור המופת".
תחילה נקבר בקבורה ארעית בבית-הקברות בעפולה, העיר אליה הגיע צבי כמעפיל שנים קודם לכן. אחרי-כן הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות שעל הר-הזיתים. הניח הורים, שני אחים ושתי אחיות.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "בנכם סרן יאיר ז"ל שירת ביחידת שריון בתפקיד מפקד פלוגת טנקים. מעמודי התווך של היחידה, הטביע את חותמו על כל חייליה. הוא שירת ביחידה במשך שנה וחצי, אימן את חיילי היחידה והכין אותם למלחמה בצורה מעולה. ניחן בטוב לב לדוגמא".
